אלפי שנות היסטוריה

הישראלים השומרונים הינם שריד לעם עתיק, בן למלכות ישראל הקדומה, שהנסיונות לאחדם עם

הישראלים היהודים בסוף המאה החמישית לפנה”ס לעם אחד ורעיון דתי אחד הוכשלו על ידי ראשי

.יהודים

בדרך כלל נוטה המחקר של ההיסטוריה של עם ישראל, לראות בשומרונים פלג שנפרד מן היהדות

בתקופת בית שני [538 לפנה”ס – 70 לספירה], ואשר אימץ במהלך התקופה הזאת, נוסח תורה עם קווים ומבנה אופייניים השונים מן הנוסח היהודי המסורתי של התורה

.הדעה הרווחת הזאת נובעת מעמדה פטרונית במחקר הרואה ביהדות פטרון של ההשומרונות

גילויי המגילות של מדבר יהודה, ביחוד במערה מס’ 4 בקומראן חשפו מגילות של התורה, שנכתבו ע”י יהודים, שהמירו את חיי העיר בחיים עצמאיים במדבר, במאות האחרונות לפנה”ס והראשונות לאחריה.

חלקים גדולים ממגילות אל הזהים לנוסח התורה שבידי הישראלים השומרונים ושונים מהנוסח היהודי המסורתי.

עובדה זאת מובילה למסקנה כי בתקופה הקדומה היו נוסחים שונים של התורה, מהם שהועתקו מדור לדור בצפון הארץ, מקום מוצאם של הישראלים השומרונים, ומהם שהועתקו מדור לדור בדרום הארץ והיוו תשתית של הנוסח היהודי – המסורתי.

לכן גם ההבל העיקרי בין היהדות לשומרונות בעניין המקום הקדוש הבלעדי, הר הבית ליהדות והרגרזים לשומרונות, נבע מן המוצא הגיאוגרפי השונה של שתי הקבוצות, שהתפתחו לשני עמים.

הר הבית נמצא בירושלים בלב ליבה של יהודה – ערש התרבות היהודית, ומכאן גם מקור שמם של  היהודים.

הרגרזים [תמיד נכתב כמילה אחת] נמצא בלב השומרון  – ערש התרבות השומרונית, ומכאן גם מקור שמם של השומרונים.