הישראלים השומרונים מקדשים את חמשת חומשי התורה בלבד, ספר תורת משה. נוסח התורה שבידי הישראלים השומרונים שונה כאמור מן הנוסח היהודי המסורתי. מספר ההבדלים מוערך בכ 6000-7000, שכמחציתם הם שינויים כתוצאה של כתיב חסר או מלא.התורה
בתרגום השבעים, התרגום הראשון ליוונית של התנ”ך, שנעשה במאה השלישית לפני הספירה, הצביעו ד”ר רפי וייס ז”ל, איש האוניברסיטה העברית בירושלים וחוקרים אחרים, על כך שיש 1900 הבדלים בתורה מן הנוסח המסורתי היהודי התואמים את הנוסח השומרוני, והם רוב ההבדלים המשמעותיים בין הנוסח השומרוני לנוסח היהודי- המסורתי המגיעים לכ-3000. אין ספק כי בפני מתרגמי התנ”ך ליוונית היו טכסטים הקדומים ביותר של התורה, שהם השתמשו בהם לצורך התרגום. הראשון שהציב את המחקר ההשוואתי בין תרגום השבעים לנוסחים היהודי והשומרוני לתורה היה פרופ’ בנימג’מין קניכוט מספריית בודליאנה באוקספורד, אנגליה.
במדבר יהודה, בקומראן ליד ים המלח, במערה מס’ 4, התגלו טכסטים יהודים מן המאה הראשונה לפני הספירה, הכתובים בכתב העברי העתיק, ויש דמיון רב ביניהם לבין הנוסח שבידי השומרונים.
ההבדלים העקרוניים הם בשאלת מקום הבחירה של אלהי ישראל לשכן את שמו שם. ב-22 מקומות בספר דברים נכתב בנוסח התורה שבידי הישראלים השומרונים: “במקום אשר בחר ה’ לשכן את שמו שם”, ובמקביל נכתב בנוסח התורה שבידי היהודים: “במקום אשר יבחר ה’ לשכן את שמו שם”.הישראלים השומרונים טוענים כי מקום הבחירה נבחר בימי התורה, ולכן הצורה היא בזמן עבר, “בחר” – הוא הרגרזים, ההר היחיד בתחומי ארץ-ישראל שקודש מן התורה לתת עליו את הברכה [דברים, י”א, 29-30], ושם הקימו אברהם ויעקב מזבחות. הנוסח “בחר” נמצא גם בכתבי יד אחדים של תרגום השבעים.
לעומתם טוענים היהודים כי מקום הבחירה נקבע רק בתקופת מלכותם של דוד ושלמה [930-1000 לפנה”ס], ולכן נכתבה הצורה בלשון עתיד “יבחר” – והוא “הר הבית” בירושלים.
יש בשני הנוסחים קטעים לאורך התורה, הנמצאות בנוסח אחד וחסרים באחר. בעשרת הדברות, הדיבר העשירי בנוסח התורה שבידי הישראלים השומרונים מורה על הקמת מזבח בהרגרזים. דיבר זה חסר בנוסח התורה היהודי-מסורתי, וכדי להשלים את מנין הדיברות לעשרה, קבעה היהדות את מלות הפתיחה של עשרת הדברות: “אנכי ה’ אלהיך” וגו’ כדיבר הראשון, למרות שבפתיחה הזאת אין כל ציווי.
הדיבר השני בנוסח היהודי המסורתי: “לא יהיה לך אלהים אחרים” וגו’, הוא הדיבר הראשון בנוסח התורה שבידי הישראלים השומרונים.
יתר על כן, יש לראות בפרקים העוקבים יא’ ויב’ בספר דברים הוכחה ברורה לבחירתו של הרגרזים כמקום הפולחן הבלעדי. בסוף פרק יא’ נכתבה המצווה של נתינת הברכה על הרגרזים ומיד לאחר מכן מובאת המצווה להרוס את כל מקומות הפולחן האחרים בא”י ולהגיע למקום בחירה מרכזי אחד. היות וברור מן התנ”ך כי ירושלים נתקדשה ע”י חלק מעם ישראל רק החל בתקופת דוד ושלמה, לא נותר אלא להסיק כי כוונת הכתוב בספר דברים היא להרגרזים.
בחודש יולי 2008 חשף חוקר מגילות מדבר יהודה, ג’ימס צ’ארלסוורת’ מהסמינר התיאולוגי בפרינסטון, ניו ג’רזי, ארה”ב, קטע ממגילת תורה ממערה מס’ 4 בקומראן, מספר דברים כז’ 4-6, בכתב ארמי, המביא את המצווה להקים מזבח לה’ “בהרגרזים” – כך, במילה אחת.
צורת כתיבה זאת של שם ההר במילה אחת נחשפה גם בקטע מגילה במצדה, שהיתה שייכת כנראה לאחד מלוחמי העיר ערב נפילתה בידי הרומאים. צורת כתיבת שם ההר הקדוש במילה אחת בת שבע אותיות: “הרגרזים”, נותנת מקום להנחה, שאין זו כתיבה שומרונית אופיינית, אלא צורת כתיבה קדומה ישראלית, לפני פיצול עם ישראל ליהודים ולשומרונים.
המדרש השומרוני הגדול לתורה, חובר בידי גדול חכמי הישראלים השומרונים, מרקה בן עמרם בן סרד, בן המאה הרביעית לספירה. בנימים צדקה עיבד את החיבור הכתוב ארמית שומרונית לעברית. ספרו “מרקה לכל קורא”, יצא לאור ב-2008, בהוצאת מכון א.ב. ללימודי שומרונות בחולון.
ניתן להזמין את הספר בפנייה למכון א.ב., ת.ד. 1029, חולון  5811001
info@israelite-samaritans.com

 

Samaritan HISTORY

 

Choir and MUSIC

 

 

Samaritan RELIGION

 

Samaritan FESTIVALS

 

Photography: Ori Orhof

 

נוסח התורה

 

  1. יעקב סידיס

    אני מעוניין לרכוש את הספר “מרקה לכל קורא” אשמח לתגובה

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *