הישראלים השומרונים :עברית

הישראלים השומרונים הינם שריד לעם עתיק, בן למלכות ישראל הקדומה, שהנסיונות לאחדם עם הישראלים היהודים בסוף המאה החמישית לפנה”ס לעם אחד ורעיון דתי אחד

הוכשלו על ידי ראשי היהודים.

בדרך כלל נוטה המחקר של ההיסטוריה של עם ישראל, לראות בשומרונים פלג שנפרד מן היהדות בתקופת בית שני [538 לפנה”ס – 70 לספירה], ואשר אימץ במהלך התקופה הזאת, נוסח תורה עם קווים ומבנה אופייניים השונים מן הנוסח היהודי המסורתי של התורה.

הדעה הרווחת הזאת נובעת מעמדה פטרונית במחקר הרואה ביהדות פטרון של ההשומרונות.

גילויי המגילות של מדבר יהודה, ביחוד במערה מס’ 4 בקומראן חשפו מגילות של התורה, שנכתבו ע”י יהודים, שהמירו את חיי העיר בחיים עצמאיים במדבר, במאות האחרונות לפנה”ס והראשונות לאחריה.

חלקים גדולים ממגילות אל הזהים לנוסח התורה שבידי הישראלים השומרונים ושונים מהנוסח היהודי המסורתי.

עובדה זאת מובילה למסקנה כי בתקופה הקדומה היו נוסחים שונים של התורה, מהם שהועתקו מדור לדור בצפון הארץ, מקום מוצאם של הישראלים השומרונים, ומהם שהועתקו מדור לדור בדרום הארץ והיוו תשתית של הנוסח היהודי – המסורתי.

לכן גם ההבל העיקרי בין היהדות לשומרונות בעניין המקום הקדוש הבלעדי, הר הבית ליהדות והרגרזים לשומרונות, נבע מן המוצא הגיאוגרפי השונה של שתי הקבוצות, שהתפתחו לשני עמים.

הר הבית נמצא בירושלים בלב ליבה של יהודה – ערש התרבות היהודית, ומכאן גם מקור שמם של  היהודים.

הרגרזים [תמיד נכתב כמילה אחת] נמצא בלב השומרון  – ערש התרבות השומרונית, ומכאן גם מקור שמם של השומרונים.הטעיה מכוונת במחקראין טעות גדולה מן הקביעה כי יש לראות בישראלים השומרונים עוד כתה, שנפרדה מן הזרם המרכזי ביהדות.
ביהדות בראשיתה היו כיתות רבות, כמו הפרושים, הצדוקים, הבייתוסים ועוד, אך שום כיתה מן הכיתות האלה אינה דומה במבנהה, במהותה ובאיפיונייה לישראלים השומרונים.

הישראלים השומרונים, צאצאי הישראלים שישבו בממלכת ישראל ובצפון הארץ, התגדרו בטריטוריה משלהם – ארץ השומרון, והחל מסוף המאה השנייה לספירה, אף התפשטו במספרים גדולים לשפלת החוף בצפון ובדרום, העמידו מושלים ומלכים, קיימו צבאות שמרדו בשלטונות זרים וקיימו אורח חיים המבוסס על התורה בלבד. בתקופה הביזנטית [634-295 לספירה] התפצלו מן הזרם המרכזי הישראלי השומרוני, לפחות תשע כיתות, הנקראות בשם הכולל “דוסתאים”, שחלקן אף שרדו עד שלהי המאה העשירית לספירה.

לו לפי טענה זאת היו הישראלים השומרונים פלג מן היהדות, הם היו מקדשים ספרים ומגילות מחוץ לתורה, כפי שעשו היהודים. ספר תורת משה הוא הספר היחיד המקודש על הישראלים השומרונים.

נהפוך הוא, דווקא מה שמקובל לכנות במחקר: היהדות הנורמטיבית, היא התפתחות של אחת הכיתות המובילות ביהדות – הפרושים, שהתקיימה על חשבון דחיית כל הכיתות האחרות. בהתפתחות זו נותרו שני הזרמים המרכזיים ביהדות: היהדות הקראית, שקיבלה את התנ”ך ודחתה את הספרות שאחריו, והיהדות הרבנית, שקידשה את התנ”ך ואת ספרות המשנה והתלמוד = התורה שבעל-פה.

במאות הרביעית והחמישית לספירה מנו הישראלים השומרונים כמיליון וחצי נפשות, שישבו בערים וכפרים רבים בארץ-ישראל, מדרום סוריה ועד צפון מצרים וצפון אגן הים התיכון. שלטונות רבים ומתחלפים, בדרך כלל לאחר תקופות קצרות, גזרות, המרות-דת מאונס לנצרות ולאיסלאם, טבחים ורדיפות דלדלו את העם הזה עד ל-141 נפשות בחודש מרץ 1919.

בשנות השלושים של המאה ה-20 חל מפנה לטובה בתולדותיהם. מאז נמצאת הקהילה בהתפתחות הדרגתית בכל התחומים, ובצד תואריה כעם הקטן והעתיק ביותר בעולם, נחשבת היא לקהילה הצעירה ביותר בגיל בניה הממוצע.נוסח התורה

הישראלים השומרונים מקדשים את חמשת חומשי התורה בלבד, ספר תורת משה. נוסח התורה שבידי הישראלים השומרונים שונה כאמור מן הנוסח היהודי המסורתי. מספר ההבדלים מוערך בכ 6000-7000, שכמחציתם הם שינויים כתוצאה של כתיב חסר או מלא.

בתרגום השבעים, התרגום הראשון ליוונית של התנ”ך, שנעשה במאה השלישית לפני הספירה, הצביעו ד”ר רפי וייס ז”ל, איש האוניברסיטה העברית בירושלים וחוקרים אחרים, על כך שיש 1900 הבדלים בתורה מן הנוסח המסורתי היהודי התואמים את הנוסח השומרוני, והם רוב ההבדלים המשמעותיים בין הנוסח השומרוני לנוסח היהודי- המסורתי המגיעים לכ-3000. אין ספק כי בפני מתרגמי התנ”ך ליוונית היו טכסטים הקדומים ביותר של התורה, שהם השתמשו בהם לצורך התרגום. הראשון שהציב את המחקר ההשוואתי בין תרגום השבעים לנוסחים היהודי והשומרוני לתורה היה פרופ’ בנימג’מין קניכוט מספריית בודליאנה באוקספורד, אנגליה.

במדבר יהודה, בקומראן ליד ים המלח, במערה מס’ 4, התגלו טכסטים יהודים מן המאה הראשונה לפני הספירה, הכתובים בכתב העברי העתיק, ויש דמיון רב ביניהם לבין הנוסח שבידי השומרונים.

ההבדלים העקרוניים הם בשאלת מקום הבחירה של אלהי ישראל לשכן את שמו שם. ב-22 מקומות בספר דברים נכתב בנוסח התורה שבידי הישראלים השומרונים: “במקום אשר בחר ה’ לשכן את שמו שם”, ובמקביל נכתב בנוסח התורה שבידי היהודים: “במקום אשר יבחר ה’ לשכן את שמו שם”.הישראלים השומרונים טוענים כי מקום הבחירה נבחר בימי התורה, ולכן הצורה היא בזמן עבר, “בחר” – הוא הרגרזים, ההר היחיד בתחומי ארץ-ישראל שקודש מן התורה לתת עליו את הברכה [דברים, י”א, 29-30], ושם הקימו אברהם ויעקב מזבחות. הנוסח “בחר” נמצא גם בכתבי יד אחדים של תרגום השבעים.

לעומתם טוענים היהודים כי מקום הבחירה נקבע רק בתקופת מלכותם של דוד ושלמה [930-1000 לפנה”ס], ולכן נכתבה הצורה בלשון עתיד “יבחר” – והוא “הר הבית” בירושלים.

יש בשני הנוסחים קטעים לאורך התורה, הנמצאות בנוסח אחד וחסרים באחר. בעשרת הדברות, הדיבר העשירי בנוסח התורה שבידי הישראלים השומרונים מורה על הקמת מזבח בהרגרזים. דיבר זה חסר בנוסח התורה היהודי-מסורתי, וכדי להשלים את מנין הדיברות לעשרה, קבעה היהדות את מלות הפתיחה של עשרת הדברות: “אנכי ה’ אלהיך” וגו’ כדיבר הראשון, למרות שבפתיחה הזאת אין כל ציווי.

הדיבר השני בנוסח היהודי המסורתי: “לא יהיה לך אלהים אחרים” וגו’, הוא הדיבר הראשון בנוסח התורה שבידי הישראלים השומרונים.

יתר על כן, יש לראות בפרקים העוקבים יא’ ויב’ בספר דברים הוכחה ברורה לבחירתו של הרגרזים כמקום הפולחן הבלעדי. בסוף פרק יא’ נכתבה המצווה של נתינת הברכה על הרגרזים ומיד לאחר מכן מובאת המצווה להרוס את כל מקומות הפולחן האחרים בא”י ולהגיע למקום בחירה מרכזי אחד. היות וברור מן התנ”ך כי ירושלים נתקדשה ע”י חלק מעם ישראל רק החל בתקופת דוד ושלמה, לא נותר אלא להסיק כי כוונת הכתוב בספר דברים היא להרגרזים.

בחודש יולי 2008 חשף חוקר מגילות מדבר יהודה, ג’ימס צ’ארלסוורת’ מהסמינר התיאולוגי בפרינסטון, ניו ג’רזי, ארה”ב, קטע ממגילת תורה ממערה מס’ 4 בקומראן, מספר דברים כז’ 4-6, בכתב ארמי, המביא את המצווה להקים מזבח לה’ “בהרגרזים” – כך, במילה אחת.

צורת כתיבה זאת של שם ההר במילה אחת נחשפה גם בקטע מגילה במצדה, שהיתה שייכת כנראה לאחד מלוחמי העיר ערב נפילתה בידי הרומאים. צורת כתיבת שם ההר הקדוש במילה אחת בת שבע אותיות: “הרגרזים”, נותנת מקום להנחה, שאין זו כתיבה שומרונית אופיינית, אלא צורת כתיבה קדומה ישראלית, לפני פיצול עם ישראל ליהודים ולשומרונים.

המדרש השומרוני הגדול לתורה, חובר בידי גדול חכמי הישראלים השומרונים, מרקה בן עמרם בן סרד, בן המאה הרביעית לספירה. בנימים צדקה עיבד את החיבור הכתוב ארמית שומרונית לעברית. ספרו “מרקה לכל קורא”, יצא לאור ב-2008, בהוצאת מכון א.ב. ללימודי שומרונות בחולון.

ניתן להזמין את הספר בפנייה למכון א.ב., ת.ד. 1029, חולון  5811001

בינואר 2010 הושלם תרגום ראשון לאנגלית של נוסח התורה, שבידי הישראלים השומרונים, תוך הקבלה, טור מול טור, לתרגום המקובל לאנגלית [JPS] של נוסח התורה היהודי מסורתי. ההבדלים בין שני הנוסחים מודגשים באותיות גדולות ועבות. בטור שלישי בצד שמאל מובאות הערות מבהירות ומחכימות המביאות את ההשקפה הישראלית השומרונית בהתייחסות להבדלים הבולטים והעיקריים בין שני הנוסחים. העורך והמתרגם הוא בנימים צדקה, מראשי “מכון א.ב. ללימודי שומרונות” בעזרתה בעריכה של גב’ שרון סאליבן. הספר יצא לאור באפריל 2013 וניתן לרכשו מיידית אצל המוציא לאור Eerdmans.com   או באמצעות amazon.com . תשעה מגדולי חוקרי המקרא, הלשון ומדע הדתות בעולם כתבו הקדמות ודברי עידוד לספר.ייחודי העם הישראלי- השומרוני

אך בכל הזמנים לא איבדו הישראלים-השומרונים את תדמיתם וייחודם כעם.

 הם כותבים בכתב משלהם, הכתב העברי העתיק;  דוברים בלשון משלהם, במבטא העברי העתיק, שהיה שגור גם בפי היהודים עד תחילת האלף הראשון לספירה; הם אמונים על מסורת היסטורית ייחודית בת אלפי שנים, מימי כניסת בני ישראל לארצם בראשות יהושע בן נון ועד היום [ראו הספר: “קיצור תולדות הישראלים השומרונים”, מאת: בנימים צדקה, חולון, 2001, בהוצאת “מכון א.ב. ללימודי שומרונות”].עיקרי האמונה

הישראלים – השומרונים מודרכים ע”י ארבעה עיקרי אמונה:א-     אל אחד, אלהי ישראל.

ב-     נביא אחד, משה בן עמרם.

ג-       ספר קדוש אחד, תורת משה, חמשה חומשי תורה.

ד-      מקום קדוש אחד, הרגרזים.

לאלה נוספה האמונה ב”תהב” בן יוסף, שיהא “נביא כמשה” ויופיע ביום נקם ושלם, באחרית הימים.

השומרונים חוגגים את חגי התורה בלבד, שבעה מועדים: מועד הפסח, חג המצות, חג השבועות, ראש החדש השביעי, יום הכיפורים, חג הסוכות ושמיני עצרת- שמחת תורה. שלא כאחיהם לעם ישראל, הישראלים היהודים, אין הישראלים-השומרונים חוגגים חנוכה ופורים. גם לא צומות וימי זכרון הנהוגים ביהדות.

ארבעה עשר יום לפני מועד הפסח הם מציינים את ראש חודשי השנה, ראש השנה, בתפילה ובארוחה חגיגית ובערב פסח מוקרבים כבשים ועיזים בקרבן הפסח על הרגרזים.חישוב לוח השנה חישובי לוח השנה העברי, היהודי והשומרוני דומים הם ובנויים על מחזוריות. המחזור היהודי הוא בן 19 שנה, מתוכן 7 שנים מעוברות, והמחזור השומרוני, בן 32 שנה מתוכן 11 שנים מעוברות. בשל נקודות הפתיחה השונות של הלוחות, היהודי – בריאת העולם, והשומרוני – כניסת בני ישראל לארץ כנען בראשון יהושע בן נון, השנים המעוברות אינן מקבילות. הבדל זה גורם שכל 2-3 שנים חגי התורה אצל הישראלים–השומרונים נחוגים כ-30 ימים לאחר חגי התורה בקרב הישראלים-היהודים.אך גם בשנים רגילות נדיר הדבר ששני העמים יחוגו באותו יום, על שום כללים הקיימים בלוח היהודי לפיהם יש חגים שאין אפשרות שיחולו בימים מסוימים בשבוע [“לא בד”ו פסח, לא גה”ז קציר, לא אד”ו ראש השנה ולא אג”ו כיפור”]. לשם כך מוסיפים בלוח היהודי יום לאחד מחודשי השנה [כסלו] , מה שגורם לכך שהשומרונים יחוגו אותם חגים יום או יומיים לפני היהודים.זבח הפסח

הגיע יום הזבח. יום הארבעה עשר לחודש הראשון, בין הערביים. כל עדת ישראל מתכנסת ברחבה המפוארת. הכהן הגדול ופמליית נכבדי הקהילה מגיעים אל מקום הטקס, בליווי אורחים רמי מעלה. שם ממתינים להם בני עדת ישראל, חלקם, המבוגרים בעיקר, לבושים בלבוש התפילה ומקליהם בידיהם, וחלקם הגדול, ברובם צעירים, לבושים בלבוש יוצאי מצרים: מתניהם חגורים ונעליהם ברגליהם, לבושים במכנסיים וחולצה לבנים, מקלות בידי הזקנים. כאילו נכונו בזה הרגע לצאת ממצרים.

הכהן הגדול פותח בתפילת הזבח ומכריז על השחיטה. לפני הכרזתו הכבשים מובאים אל המזבח, ונשחטים בידי שוחטים מנוסים, בני כל המשפחות, הבודקים את כשרות השחיטה, איש אצל רעהו. פיסות מצות על מרורים מחולקות לכל בני ישראל. לאחר ניקוי הכבשים ושטיפתם תוכם כברם, עוקדים אותם, כבש על שפודו ומכשירים במלח.

כשעתיים ומחצה לפני חצי הלילה, תוקעים את הכבשים על שפודיהם בתוך התנורים המוסקים היטב. פי התנור נסתם כליל ברשת ברזל, לייצוב השפודים, ובד יוטה המכוסה מיד בבליל רטוב של עפר חום ושיחים. האש נחנקת. החום העצום העולה מן התנור העמוק צולה היטב את הכבשים.

בחצי הלילה, בעת שיצא המלאך המשחית להכות בכורי המצרים, מוצאים הכבשים מן התנורים ומוסרים מן השפודים אל קערות גדולות, המובלות בשירה, שאינה נפסקת מתחילת הזבח, אל הבתים. שם ייאכלו הכבשים או העזים בחיפזון על מצות ומרורים. כל הנותר מובא לשריפה עד בקר.

כשחל הזבח היום ששי, נפתח הטקס בחצי היום והכבשים מוצאים לאכילה לפני בוא הערב, למניעת חילול שבת. כל הנותר מוצפן עד מוצאי שבת, ואז מובל אל המזבח לשריפה. בשעת בקר מוקדמת, מתחילה תפילת מועד הפסח, הקצרה בתפילות הבוקר של המועדים.

בסיום שריפת הנותר בסביבות השעה 2 אחר-חצות, מסתיים מועד הפסח ומתחילים שבעת ימי חג המצות. ביום השביעי עולים עליה ראשונה בשנה לרגל אל המקומות הקדושים בפיסגת הרגרזים. ממחרת השבת שאחרי מועד הפסח מתחילה ספירת העומר שבסיומה נחוג חג השבעות – יום העליה לרגל השני להרגרזים.חג הסכות

אין ימים יפים לישראלים – השומרונים מימי חג הסכות; אחרי צום יום הכיפורים מכתיבה המסורת של חכמיהם את ההרגשה של היוולדות מחדש. על כן כל אחד מבני הקהילה לובש און ומרץ מחודשים לקראת הקמת הסוכה, המזכירה בתכולתה ובמראהה את המראה היפהפה של גן העדן והן את חזות משכן משה רבנו – שניהם מוסתרים מן העין, ומשום כך ניתן דרור לכל מעצב בקהילה להקים את הסוכה כראות עיניו. כל אחד משתדל להקים את הסוכה היפה ביותר.

בטרם יעלו בני הקהילה להרגרזים בפעם השלישית בשנה, כמצוות עולי שלוש הרגלים בשנה, חייבים הם להשלים את הקמת הסוכה, בה החלו כבר במוצאי יום הכיפורים. בתוך ארבעת הימים המפרידים בין כיפור לסוכות, עיתים השהות היא קצרה ביותר, כאשר חגי היהודים חלים באותו שבוע, או כאשר חלה שבת בין כיפור לסכות, ועיתים יש זמן הכנה ארוך יותר.

אך ראה זה פלא, בכל זמן המוקצב להם מספיקים הישראלים–השומרונים להעמיד את סוכות הפאר שלהם על מכונן. תשלובת ארבעת המינים, שמצווה להקים בהם את הסוכה, יוצרת מכלול מרהיב עיניים. יש והמכלול מוצמד לתיקרת החדר הגדול בכל בית, ויש המציבים אותו על ארבעה עמודים איתנים. ממוצע משקל הפירות עומד על כ-350 ק”ג.

כל פרי עץ הדר מהודר בעונה נתלה בסוכה, כל מין בעשרות קילוגרמים, ומעליהם כפות התמרים הפתוחות, הפרושות לסירוגין, ראש-זנב-זנב-ראש ומעליהן ענפי עץ עבות סמיכים וסמוכים כסכך, ובצידם ערבי נחל, שהובאו מגדות נחלי הארץ ונהרותיה. כל המינים משולבים יחדיו.

מעמעמים האורות הפזורים לצבעיהם השונים בין קישוטי הנייר המגוונים, ועולים לרגל. זהו יום העליה לרגל השלישי בשנה אל האתרים המקודשים בהרגרזים.

בעליה לרגל מבקרים בשבע תחנות :

א-     מקום שתים עשרה האבנים, שהובאו מן הירדן;

ב-     מקום מזבח אדם ושת בנו;

ג-       ליד גבעת עולם, שם הציב יהושע את משכן משה;

ד-      המקום בו הראה מלאך האל לאברהם את האייל להקריבו תחת יצחק בנו;

ה-     מזבח יצחק – מקום העקדה;

ו-        מקום מזבח נח;

ז-       חותמים התפילה על גבעת עולם.אחרי העליה לרגל יורדים אל הסוכות. השמחה מגיעה לשיאה. השיכר השקוף, שרק שלושה שבועות  קודם לכן יוצר בבית, נמהל במי מעיינות ההר עד היותו לבנבן כחלב, ונערה אל הגרונות השרים בקול רם שירי סוכות עליזים.אכן, מועד חג הסכות הוא יום שמחה וששון. מגוון גדול של סלטים, שקדים קלופים, שהושרו במים, פולים שנאפו בתנור, מיני מאפה, עוגות ועוגיות, רק מגבירים את השמחה.

בתוך ימי החג חלה גם שבת מועד חג הסכות, הנקראת שבת גן-עדן, ללמדנו כי מי שנמחלו עוונותיו ביום הכיפורים, ראוי להיכנס בשערי גן העדן, שהסוכה נותנת לו ביטוי נאה. בסוכות מארחים את אלפי האורחים המגיעים אליהן מכל קצות הארץ ומרחבי תבל.ארבעה בתי-אבבראש הישראלים השומרונים עומד הכהן הגדול, שהוא גם ראש בית אב הכהנים החבתאים בני אהרן, צאצאי איתמר בן אהרן הכהן אחי משה רבנו. שלושת בתי האב האחרים משתייכים לבני יוסף: צדקה הצפרי משבט מנשה; הדנפי [אלטיף + ששוני], והמרחיבי  [מרחיב + יהושע] – משבט אפרים. עד 1967 היה גם בית אב המטרי משבט בנימים.

הישראלים השומרונים מלים את בניהם ביום השמיני.

 ילד וילדה המסיימים את קריאת התורה בגיל ממוצע של שבע שנים, נחשבים “חותמי תורה” [מקביל עקרונית אך לא בגיל ובתוכן, ל”בר מצוה” אצל היהודים].

התקשרות בין בני זוג היא בשלושה שלבים: הסכמה, בה מביעים הבת והוריה את הסכמתם להצעת ההתקשרות של הבן והוריו; אירוסין, במהלכם נשלחים עדים אל המיועדת לאירוסין כדי להעיד על רצונה; נישואין, לקריאת הכתובה והשמעת התנאים. רק השלב הראשון ניתן להתרה ללא גירושין. נישואין עם בנות מחוץ לקהילה אפשריים, עם בנות העדה היהודית, אחותה לעם של הקהילה הישראלית-שומרונית, או בנות בלי רקע דתי. מספר מקרי הנישואין המעורבים, הנרשמים ע”י הכה”ג ומוכרים ע”י המדינה גדל והולך. נישואים מאחדים אלה כיום הם כרבע ממספר טכסי הנישואין.

מקרי הגירושין נדירים עם השלכות מכאיבות.

מקרי הנשירה מן הקהילה – בודדים [3.5% מאז 1938].

הנפטרים נקברים בבית העלמין הסמוך לקרית לוזה בהרגרזים או בחלקה המיוחדת לשומרונים, בבית העלמין בקרית שאול, תל-אביב

. מסימני הקידמה בחיי השומרונים היא התרכזותם בשני מרכזים. 47.2% מן הקהילה גרים בשכונת קרית לוזה על הרגרזים. 52.8% מתגוררים בשכונה השומרונית בחולון ובסמוך לה. השכונה נוסדה ב-1954, הודות לפעילותו של מנהיג הקהילה, יפת בן אברהם צדקה הצפרי, ירחמו ה’, ועזרתם של נשיא מדינת ישראל השני, יצחק בן-צבי ז”ל, וראשי העיר חולון, חיים קוגל ופנחס אילון ז”ל, שהיקצו את השטח המיועד לשכונה וסייעו בהשגת הסיוע הכספי לבניית הבתים הראשונים.פוליטיקה בשל תהליך השלום בין ממשלת ישראל לפלשתינים, חצויה הקהילה, מסוף 1995, בין תחומי שליטתם. ענייני הציבור, בעיקרם הדאגה לשיפור איכות החיים בשני המרכזים, מנוהלים ע”י וועדים הנבחרים לתקופות קצרות [2-4 שנים].

הגידול המבורך של הקהילה בדורות האחרונים, מחייב פעולות להרחבת שטחי הדיור והמחיה, בשני המרכזים, עם אפשרות לתכנון מרכז שלישי. בקרית לוזה קיימת בנייה מואצת המרחיבה את השכונה, כדי להיענות לדרישות הדור הצעיר. לשם כך נרכשות אדמות נוספות.

בשנים האחרונות מתקיימת פעילות לכינון הרגרזים כמרכז שלום בין-לאומי. השומרונים רוצים להיות גשר של שלום בין קבוצות שונות הנמצאות בסכסוך פוליטי, דתי או חברתי. בקרית לוזה על הרגרזים כונן מרכז השלום כמקום של מפגשי שלום. במרכז מתפתחים בית ספר, ספרייה מרכז מבקרים ומוזיאון ומתקיימים מפגשים בין קבוצות שונות.

בשנים האחרונות נוסדה בהרגרזים העמותה “ההגדה השומרונית” המקיימת תערוכות וערבי הסברה על השומרונים בקרב הציבור הפלשתיני

.בקהילה השומרונית מתקיימים חיי חינוך ותרבות פעילים במספר מישורים: מפגשי תרבות, קייטנות ותערוכות ומופעלים המרכזים הקהילתיים בעיקר בעונת האביב והקיץ לקורסים וחוגי העשרה; כן מתקיימים בתי ספר לימוד המסורת הפועלים בימים א’-ה’ בשעות אחרי הצהריים.

ב-1969 נוסד העתון “א.ב. – חדשות השומרונים – העיתון השומרוני הראשון “– בעריכתם של האחים בנימים צדקה ויפת בן רצון צדקה.

א.ב. יוצא לאור מאז מדי שבועיים, בדרך כלל, בארבע שפות, כולן באותו גליון: עברית עתיקה, עברית בת ימינו, ערבית ואנגלית. מאז 1981 פועל בחולון, מיסודם של עורכי א.ב. – פועל מכון א.ב. ללימודי שומרונות, ע”ש יפת בן אברהם צדקה, ראש הקהילה השומרונית בישראל, ירחמו ה’. המכון משמש כתובת לחוקרים וסטודנטים ברמות של לימודים לתואר ראשון עד ללימודים לתואר שלישי [דוקטורט]. כל אלה מקבלים במכון הדרכה וייעוץ בעבודות מחקריהם בלימודי השומרונות ומשתמשים בספרייה המקצועית.

בחודשי החורף יש פעילות ענפה בקהילה של העתקה ועריכת ספרי תורה וסידרוי תפילה, שחלקם מוצאים לאור במהדורה מצומצמת.

.מכון א.ב. ללימודי שומרונות מחזיק באינטרנט אתר שהוא מרכז מידע אמין ומדויק על הישראלים השומרונית באנגלית ובעברית. כתובת האתר היא:
www.Israelite-samaritans.com

המדלייה ישראלית-שומרונית הראשונההמדליה הישראלית השומרונית הראשונה עשויה כסף טהור. מצידה האחד טבע אמן אמריקני את פסגת הרגרזים ומסביב לה נכתב בעברית עתיקה: “יברכך ה’ וישמרך”. מצידה השני נטבע ציור המספר את סיפור “השומרוני הטוב” – דמות אידאלית העוזרת לכל אדם ללא גמול, ומסביבה נכתב בעברית עתיקה: “שלום יהיה לי בכל מקום”, מתוך הפיוט השומרוני. נטבעה כמות של מאות מדליות והן מיועדות להיות מוענקות לאישים ונשים ידועים ובולטים, בעלי מכנה משותף, פעילות למען השלום והשגיות אנושית בעזרה לזולת ובתחום לימודי השומרונות.

המדלייה יוצרה אמנם בוושינגטון, בירת ארה”ב, אך היא מוענקת מטעמו של העם הישראלי-שומרוני המביע בכך את הוקרתו לאישים ונשים אלה ותורם להפצת נושאי השומרונים ותרבותם ברחבי תבל.

חברי ועדת המדלייה הם: בנימים צדקה, יו”ר; ששה דירקטורים: רפאל בנקו, שרון סאליבן, רבי שאול פאבר, חואניטה ברגוסון, ביל קולייר וגי’ם ג’בארה.

ועד המדלייה גם פתחה אתר מיוחד באינטרנט למעקב אחר פעילותה.

כתובת האתר:

החברה הצעירה

נעשים מאמצים ראויים להפעיל את הדור הצעיר במסגרת הפנים-קהילתית. בחולון פועלת קבוצת כדורסל אחת במסגרת ליגת איגוד הכדורסל הישראלי, ואילו בשכם גובש מועדון הצעירים מחדש בשנת 1982, ובו כ-150 חברים, המפעילים חוגי ספורט וקבוצת כדורסל, המשחקים בליגה של הרשות הפלשתינית ונגד נבחרות ירדניות, וכן טיולים וקורסים בסתיו ובחורף ללימוד המורשת. מועדון הצעירים מתקשר עם מועדונים ישראליים ופלסטיניים. בחולון מקיים ועד הקהילה בימי הקיץ טורנירים בקט-רגל ובכדורסל על מגרש הספורט השכונתי.

המוסיקה הישראלית שומרונית

המוסיקה השומרונית היא ווקאלית, ללא ליווי כלים, ומועברת מדור לדור זה כ-130 דורות של יישוב העם הישראלי – שומרוני העתיק בארץ–ישראל. דרך ההעברה נעשית בשני אופנים:

א- בלימוד מסודר, כאשר כל ילד וילדה שומרונית, לומדים כשעה בכל יום, במרכז הקהילתי, אצל מלמדים שומרונים, לאחר שובם מביה”ס הממלכתי. הם לומדים קריאה, פיוט ושירה בלשון העברית העתיקה ובדיאלקט הארמי השגורים בפי השומרונים.

ב- בהשתתפות בתפילה בבית הכנסת השומרוני מדי שבת וחג.

כך נשמרת המסורת המוסיקאלית הכוללת כאלף נעימות – מלודיות שונות, שבחלקן מושרות בתפילות ובטקסי החול, בימי שבתות וחגים ובאירועי שמחה וצער. חלקן הן העברה ישירה של שירה ישראלית קדומה, חלקן הולחנו ע”י מלחינים שומרונים במחצית השניה של האלף הראשון לספירה וחלקן במחצית הראשונה של האלף השני לספירה.

בחלקה המוסיקה השומרונית היא מורכבת עם מעברים וסלסולים משתנים, שלא ניתן לעקוב אחריהן בכתיבת תווים, אך בחלקה היא ממושקלת עם אחידות קצבית, שייקל לכתוב לה תווים וגם עיבוד מוסיקאלי, ואומנם מוסיקולוגים ניסו ידם בכך במידה רבה או פחותה של הצלחה. מכלל אלה הובלטו ייחודיה של המוסיקה השומרונית.

מכלל ההתייחסות של מדע המוסיקולוגיה אל המוסיקה השומרונית, בולט ייחודה של מוסיקה זאת בכך, שלא נמצאה מוסיקה דומה לה בין המוסיקות הידועות כיום בעולם. שאיפתה של המוסיקה השומרונית אל המקורות של המוסיקה הישראלית הקדומה היקנתה לה את ייחודה. בעיני המדענים מהווה מוסיקה זאת הד ברור למוסיקות עתיקות, שאינן בנמצא עוד.

עובדה זאת מעניינת במיוחד, על רקע העובדה שהשומרונים בארץ-ישראל חיו לתקופות קצרות או ארוכות תחת שלטונות מתחלפים רבים ועם ציבורי עמים שעברו והתגוררו בארץ ישראל. למרות זאת לא נמצא הד להשפעות זרות על מוסיקה זאת. אין כל דמיון בין המוסיקה הזאת למוזיקה מזרחית, נוצרית, מערבית או אסיאתית.
שוחרי מוסיקה קולית ומוסיקאים מקצועיים מלאים התרגשות רבה למשמע הצלילים הראשונים של מוסיקה ייחודית זאת.

לאחר אחת ההופעות של המקהלה השומרונית במרקטוברדורף ליד מינכן בגרמניה ב-1992, ניגשה אל מנצח המקהלה מוסיקולוגית, שהציגה את עצמה כחברת סגל מדעי המורכב ממוסיקולוגים מארצות שונות. בעיניים דומעות בהתרגשות עזה היא סיפרה, שזה שנים שצוות המחקר מנסה לגבש מכלל המוסיקות הידועות את המוסיקה המשותפת של העתיד. להפתעתה הגדולה, צלילי השירה הקדומה ששמעה מפי אנשי חבורת הזמר השומרונית, כפי שלמדו לשיר אותם מאבותיהם בני כ-145 דורות בארץ-ישראל [מאז אברהם אבינו] היו דומים מאד לצלילים המשותפים, שהגיע אליהם צוות המחקר בו היא משתתפת. המקהלה השומרונית המונה 24עד זמרים וזמרות מופיעה בקביעות בארץ ובעולם החל מ-1980.

המטבח הישראלי-שומרוני הוא בו כ-4000 שנה של מסורת בישול ארץ-ישראלית ברובו ובחלקו הקטן משלב מטעמים ובישולים מן ההווה. המטבח מבוסס על הפירות, הירקות, העוף, הבשר והדגים, החלב, המצרכים היבשים הטריים והכשרים ביותר.

יש הטועים לחשוב כי חלק מהמתכונים לקוחים מן המטבח הפלשתיני, אבל יש לזכור כי גם מה שנקרא מטבח פלשתיני שואב ממקורות ארץ-ישראליים עתיקים, שמאכליהם עולים דרך קבע על שולחן הישראלים השומרונים.

בשנים האחרונות ריכזו האחיות המנוחות, בתיה צדקה וציפורה ששוני מחולון 284 מתכונים של סלטים, מרקים, מנות עיקריות וקינוחים בספר גדול עם תמונות להמחשה, הנקרא “נפלאות המטבח השומרוני” בעריכת בנימים צדקה ובהוצאת מכון א.ב. ללימודי שומרונות בחולון.

ניתן לרכוש את הספר בפנייה ישירה למכון א.ב. – ת.ד. 1029, חולון 5811001.לימודי השומרונותלימודי השומרונות הם ענף מדעי מתפתח בקצב מהיר מאז ייסוד “החברה ללימודי שומרונות [S.E.S] בפריס ב 1985. מאז התקיימו ברחבי העולם שמונה קונגרסים בינלאומיים ללימודי שומרונות ומספר גדול יותר של ימי עיון בלימודי שומרונות בהשתתפות חוקרים מכל רחבי העולם.

הקונגרסים מלווים בקבצי מאמרים של ההרצאות שנישאו בכנסים. בקרב המרצים יש גם חוקרים בני הקהילה השומרונית. מכון א.ב. ללימודי שומרונות משתתף קבוע בקונגרסים אלה. הקונגרס השמיני ללימודי שומרונות התקיים בחודש אוגוסט 2012 בהשתתפות עשרות חוקרים, בעיר אירפורט בגרמניה.

ארבע הייחודיםמשמעות הזהות ישראל בן הקהילה השומרונית, היא לדבוק בארבעת סימני ההזדהות הבאים:

א- יישוב ארץ-ישראל בגבולותיה ההיסטוריים, מבלי לעזבה לעולם, וללא התיישבות מחוצה לה.
ב-  השתתפות בהקרבת קרבן הפסח על הרגרזים.
ג- שמירת שבת ככתבה וכלשונה בתורה.
ד- שמירה קפדנית על חוקי הטהרה והטומאה ככתבם וכלשונם בתורה.
מי שאינו שומר על אחד מסימני הזהות האלה, חלקם או כולם, אינו יכול להמשיך לחיות בתוך המסגרת של הקהילה.קהילה מתפתחתבחודש מרץ 1919 מנתה הקהילה את המספר הנמוך בותר בתולדותיה, 141 נפשות, 81 זכרים ו-60 נקבות בשכם וביפו.

ב-1948 מנתה הקהילה 250 נפש. 192 מהם בשכם ו-58 בתל אביב – יפו.

ב-1969, שנת ייסוד א.ב. – חדשות השומרונים, מנתה הקהילה 414 נפשות, מהן 227 זכרים ו-187 נקבות.

בינואר 2013 מונה הקהילה 755 נפשות. 399 במדינת ישראל והיתר בקרית לוזה על הרגרזים.כתב: בנימים צדקהמעונינים להיות מנויים של הדו שבועון א.ב. – “א.ב. – חדשות השומרונים” ולקבלו היישר לכתובתכם בכל מקום בעולם? לפרטים, כתבו אלינו ל”א.ב. – חדשות השומרונים” – ת.ד. 1029, חולון 58 110 וניענה מיד.

מערכת א.ב.- חדשות השומרונים